להחזיר את הגלגל לאחור

בראשית היה שקט, אפשר היה לראות משחק כדורגל אצל חברים להעביר ג'ויינט בחיוך ולעשן עם עיניים פקוחות ולקוות. הלוואי שננצח. העיקר שננצח. כשניצחנו, היתה רק עוד בקשה אחת- שנמשיך לנצח. אבל זה היה הכול תלוי בכדורגל טוב ובמזל. את הכדורגל השארנו לנבחרת הארגנטינאית שיודעת לשחק יפה מאוד. ואת המזל ניסינו לשכנע שיישאר אצלנו. כדי לשמור על המזל הטוב לכל ארגנטינאי יש את האמונות התפלות שלו, להם הוא קורא "kabala" במלעיל. אם הקבוצה ניצחה כשהוא ישב במקום מסויים, אז הוא ישב באותו מקום בכל המשחקים. כל אחד והמשמעויות שהוא מקנה לניצחון, זה יכול להיות מקום זהה, בגדים זהים, או אפילו לראות את המשחק עם הכלב.

אני לא יודע מה היה לפני, כשלא היו אלף מצלמות על הרחבה. שדרנים בכל שפה מתמללים כל ריצה ובעיטה והיסוס. בעברית זה נשמע כך: מסי בא עם הכדור, בועט... זו היתה בעיטה מיותרת. יש גבול לכל תעלול. יורם ארבל, קריין שיפוטיי שעולה על העצבים של הרבה אנשים. המצלמות מחפשות בקהל אנשים מעניינים לצלם, וכשאלו מגלים שמצלמים אותם מיד הם משנים את המבט. תראו אותי! מנפנפים. על כל שחקן יש קלוזאפים ברגעים הכי מאצ'ואים וגבריים. מסי יורה תותח מנוזל הצידה. די מריה יורק סמוחטה. מצלמות בשידור חוזר מראות שני גברים מתפרצים לנגיחה וראשיהם מתנגשים, הפרצופים מתעוותים בכאב, אם של פספוס ואם של כאב. באנגלית קוראים לזה Dirp faces.

אחר כך התחיל המתח. שלושה נערים יהודים נחטפו. כדורגל. נרצחו. כדורגל. נקמה בוערת ביער ירושלים. חופש הביטוי נמצא בסכנה. כדורגל. לידי יושב בחור עם שרשרת זהב על צוואר שזוף, סנטר לא מגולח, פוני צד כמו להיטלר, סיגריה בוערת בין אצבע לאמה, ואצבעות עצבניות מתופפות על השולחן. אתה ערס! הוא אומר לכלב מיניאטורי עם מצב רוח קרבי. בוא נחליף מקומות, אתה תקוע לי באמצע. You win some you lose some. כשצופים במשחק במסעדה, מקבלים את המסך הגדול, את הדיבורים של השכנים, צריך לבזבז כסף, מסתירים לך, אומרים לך איפה לשבת, איפה לעמוד. אני מנסה להזיז את עצמי כמה שאפשר מהנוף של אשתי. לאכול סנדוויץ פרה עם אמנטל במשחק של ארגנטינה כשמאחורי עומדים שורה של פינגווינים זה כפירה בריבוע.

הולכים לכיוון כיכר ציון. מישהו עובר לידי ואומר De-Pa-Te-Ti  ואולי הוא אומר משהו אחר. מסתכל בחלון ראווה. יש ראסטה ויש ראסטה של קונדלראסטה! הולכים ברחוב מעט אחרי שהחזירו את הבנים הביתה, בשקיות שחורות. גיטרת מדורות עם סטיקרים של סמיילים עם פאות וסיסמאות פורטת C F Bb Gm  קול של אשה פותח בסופרן גבוה: עד מחר, עוד מעט, ילד רץ אלייך, מחבק אותך. קולה מהדהד בויבראטו בעודנו צועדים במהירות אל פסי הרכבת.

תארו לעצמכם מצב שאתם בתחנת הרכבת הליליים ומשהו עם קול מחוספס ומשקפיים עגולים מדפדף באיי פון שלו וממראה לכם תמונות של הכלבים שלו. יש לו שמונה, שניים מעורבים ושישה אוריגינל. זאת האמא... שוקלת שתי קילו ארבע מאות, ואלו הגורים... ביד אחת אוחז בפלאפון וקופסת מרלבורו אדום ובשנייה מחזיק כוס חד פעמית של בירה. ואתם מהנהנים לו בהסכמה ואומרים: שלי ישן על הכרית בלילה, על הראש, אני מתעורר עם הרגליים שלו בפנים. טיפים על אבהות לכלבים. תתנו לו צ'ופירים. תנו לו את האוכל לגורים . זה החום, המשולשים, כן. זה כמו אובססיה, אלו עם הצ'יוואוות מוצאים זה את זה.

דווקא במונדיאל, אני פוגש ברזילאים שמתנגדים למונדיאל וקהל שמריע. קבוצת פייסבוק של ארגנטינאים ישראלים מניבה עשרים אוהדים ירושלמים שרים vamos vamos argentina! . מה הרבצתם? עראק?! לבריאות, אחי שלי. כן, עושה אותי רוסי. מה זה?!!! נכנסים להארכה, עוד חצי שעה. 120 דקות משחק. ילדים בני שלוש מדברים על כדורגל. כשהמושגים עדיין לא מובנים להם די הצורך. את יודעת שהוא משחק בקבוצה. את יודעת איך קוראים לה? בר-צ-לו-נה. מסי הוא הכי חזק. לא! סופרמן יותר חזק.

איזה באסה עם המלחמה הזאת, לא יכלו לחכות שבוע או שבועיים. בדיוק במונדיאל. האזרח הישראלי רוצה לשכוח מהמלחמה, אך האזעקות מערערות את עולמו. השכן מהצפון לא שש לרוץ למקלט, זה בסך הכול קאסמים. ומוסיף: כשיפלו קטיושות... אני ארוץ. הולכים לעיר כדי להתרחק מהבית. יוצאים לשתות בירה ולשלם, כדי לא לצפות במשחקים לבד, בstreaming  צולע ודאגות על הראש.  רץ אליי ילד בגן ואומר: יונה, אמיר אמר שישלח מטוס שיפיל פצצה ויהרוג את אורנה. ואני בולע רוק, ומביט בו ובה בשתיקה. הילדים הם ילדים, וזה פשוט אקטואלי מדי. זה אקטואלי מדי עבורי.

גמר גביע עולמי 2014 בחצר של מגדל דוד. בודקים פיד בפייסבוק. האם זה מתקיים בכל זאת? צבע אדום וטילים, האם זה בכלל מתאים? כן, יש כבר מלחמה, that's old news, אכול ושתה כי מחר נמות. מתכנסים ברחבת אבן יפיפיה מוארת, בר והבטחה למסיבה. במחצית מכבים את המסך ומדליקים מסיבה לדתיים לייט וצעירות בבגדים לוהטים, זה בכלל לא קהל של כדורגל. בחורה מחלקת פליירים למסיבת טבע בשו-שו. בעד מי אתה? בטח שארגנטינה. מסי הכי טוב. היהודים צופים בכדורגל בלי להפריד בין משחק להסטוריה. לאיראן מגיע להפסיד, כי הם אוייבי המדינה שלנו. והגרמנים הם גרמנים, אם יש אלוהים הם יפסידו. גווווללללל! אחת אפס לגרמניה. אין להם אלוהים, אבל מי יחזיר את הגלגל לאחור?