ניטשה אהב יהודים

 

הגליל זה איזור של שכנות. פה תשמע מואזין בכל מקום שתהיה. אין צלילים עירוניים שיפלטרו לך את הקפה. זה קפה בוץ ואם הם בבוץ גם אנחנו בבוץ. אולי דווקא משום כך, יש שכנות כל כך טובה פה, זה לא מקום שרוצים להתעלם מהשכנים ולהמשיך את החיים עם כמה שפחות הטרדות והגבלות על חיי היומיום. דווקא כאן הרבה תושבים במועצה איזורית משגב יודעים לדבר ערבית. הם לא יודעים "רק כדי שלא יעבדו עליהם" או "כדי לדבר בשפת האוייב" הם יודעים כי הם מעוניינים בשכנות.

   בקצה של שדה אורגני יושב זוג משפרעם וקוטף עלים של חובייזה. זה פרמקלצ'ר, במקום לשתול רק צמח אחד או שניים בשטח של 50 דונם שותלים 60 סוגים של צמחים. למה? יש לזה יתרונות. מזיקים אוהבים בדרך כלל צמח אחד או שניים, ואם יש ריבוי צמחים אז יהיו גם טורפים למזיקים. וכך גם אם יש מחלה בקולורבי או בברוקולי אז לא הלך כל השדה, הלך 100 מטר, שתי אחוזים מהשדה. למה העלים של החובייזה צהובים? שואל האיש עם שפם עבה וקלסתר פנים חום בהיר על ראשו חבוש כובע בגוונים צבאיים, כמו מחשב DOS, שלוש גוונים של ירוק והדפס של יחידה צבאית. בידו הוא מחזיק סכין חיתוך לבנה לאיסוף העלים, מהסוג שקונים 10 ב10 בשוק או אחד בארבע שקלים. אל תדאג, אני לא הולך להשתמש בסכין הזה עלייך. אני מחמוד, תבוא אליי לשפרעם, תחפש חמולת ___. הוא מחייך קלות. יש לי שני בנים, אחד מהם משרת בעזה. אני פה אוסף חובייזה, אמרו לי שאין ריסוס, אבל תגיד לי למה העלים צהובים? זה בגלל הרוחות, הרוחות המזרחיות.
    זה הלילה הראשון שלנו בחווה, ואנו ישנים במה שנקרא "הוילה" זה האוהל הכי מדוגם בחווה, והוא מיועד לאנשים שנשארים פה שנה תמימה. לא אנחנו, אבל יצא שאנו פה. רוחות חזקות מטלטלות את המיטה בה אנו ישנים כמו ספינה בים סוער,האוהל מורכב משילוב של בד ושאריות עצים. אז הרצפה עקומה, משום שנבנתה משאריות עץ מסוגים ואורכים שונים, כלומר מאוד קשה לטאטא אותה מהאבק, רגבים של בוץ קל יותר לאסוף, אבל לשטוף בשום פנים ואופן לא. אינני ישן טוב, פתאום אני מתיישב במיטה בבהלה ורואה רוח רפאים. פר צעיר נעמד בדלת של האוהל, חצי פלג גוף בפנים וחצי בחוץ. אני נבהל. וצועק בתקיפות של חייל: לך! והוא עומד שם מסוקרן. אינני חובש את משקפי הראייה שלי, אז בראשי מתרוצצות כל מיני מחשבות. אולי זה לא עגל, אולי זה חזיר בר לבן? ולא לא עישנתי לפני כן. לך! והוא יוצא כלעומת שבא. אני חושב לצאת אחריו, אבל קר הלילה, אינני רוצה להתלבש, אני מעפעף ונרדם.
    אם בגן אנתרופוסופי המפקחת ממשרד החינוך משתגעת כשהיא רואה איך הגננות מעבידות את הילדים בפעילויות כמו: חיתוך סלט, הכנת בצק וטאטוא הגן, מה יהיה לה להגיד על זה? אני אחראי על קבוצה של ילדים מכיתה ט' בבית ספר אנתרופוסופי. הם באו ל"שבוע עבודה" בחווה חקלאית. זה בא בנוסף לטיול השנתי ולא במקומו. ההנחייה היא: שההספק לא משנה, העיקר שהילדים יהיו עסוקים. מוזר, הרי חשבתי שמדובר בעסק שמצריך תפוקה במידה מסויימת. אז מה באמת קורה פה?

     אנחנו בחווה ששייכת להרדוף, קיבוץ אנתרופוסופי. בקיבוץ בו גרים בערך 600 איש, 200 מתוכם אנשים עם צרכים מיוחדים. כלומר דורשים עבודה מיוחדת עליהם. יש הרבה פרוייקטים שיקומיים ועוזרים. ילדים בסיכון גרים בבתי אומנה שמשכנים עשרות ילדים, בתים למבוגרים שאינם יכולים לקיים חיים עצמאיים. קוראים לזה "קמה" קהילה מרפאת הרדוף.
    כשארז הקים את החווה ב2007 הוא רשם אותה בwwoof והיה בטוח שיבואו אליו יוצאי מטכ"ל מלאי רצון לעבוד, אבל במקום זאת הגיעו כל מיני אנשים שלאו דווקא ידעו איך לעבוד, חלקם מישראל וחלקם מהעולם. אבל זה לא הפחיד אותו. למה? כי הוא מנהל חווה טיפולית-חינוכית עם חמש עשרה פרוייקטים שרצים בקביעות/עונתיות בחווה. למה חשובים לו המתנדבים? כדי שיהיו שגרירים לישראל שיאמרו לא כל מה שכתוב בעיתון זה נכון. יש גם דברים טובים. אך אם חשבת להתפנן בסוף יום עבודה טעית. בכל שלב ביום יכולה להגיע קבוצה לסיור לימודי על חקלאות אורגנית. אז המטבח צריך להיות מתוקתק.

         בחווה כזאת יש הרבה תנועה של אנשים. כל הזמן זה משתנה. מתנדבים קצרי וארוכי טווח. חברים של. אורחים. קשה לעקוב אחרי כולם, או להכיר אותם לעומק. אבל יש להם סיפורים מהקצה. 
    בחור תימני עם הרבה יוזמה מספר: ג'חנון זו עבודה קשה. אבל אתה משקיע 100 שקל בחומרים 3-4 שעות עבודה ויש לך 60 ג'חנון שאתה יכול למכור בכך וכך כסף. הוא יודע, הוא הקים עסק וקיבל עליו הרבה לייקים. כתבו עליו בהארץ. אבל מה לגבי המרגרינה? הוא מחייך, אנשים לפעמים חוטאים. ואז הוא מתקן את הצהרתו: נולדנו כדי לחטוא.
    בחורה צעיר שהולכת את שביל ישראל מגיעה לחווה. השביל שלה לא עובר רק במקומות שאורי דביר טרח לסמן במפות שלו. היא שייכת לדור אחר, דור של השומר החדש. על אברהם שפירא שמעת? לא?! הוא הקים את השומר הישן. אז למה להקים חדש? כי השומר כבר התפרק. ומה בדיוק אתם עושים? אנחנו חברת שמירה לחקלאים. למה? כי מאז המאה הקודמת היה צרים לשלם פרוטקשן לכפרים בדויים. ואם לא שילמת סבלת מהטרדות וגנבות. מה זה הטרדה? נגיד יש לך עדר פרות, אפשר לגנוב אותו. כל פר שווה עשרת אלפים שקלים. זה חתיכת מחיר. אבל אם יש לך מאה דונם זיתים, אי אפשר למסוק אותם בלילה. אבל אפשר לחסום את הכניסה לשדות שלך עם רכב ללא לוחיות רישוי. מה תעשה? כאן אנחנו נכנסים לתמונה. עם הטכנולוגיה של היום אנו מצלמים כל אירוע בלייב ומבקשים מהאדם ללכת זה שטח פרטי. ואנחנו שומרים בזוגות. איך זה היה עוזר לשי דרומי? הוא היה אדיוט. היה ברשותו נשק לא חוקי.
    הסטוריון צעיר מספר לנו על לייב וייספיש, איש נטורי קרתא שתיאב את מדינת ישראל, אבל הרצה בכל העולם על איך ניטשה אהב יהודים. יש לו עוד מספר סיפורים קצת יותר בעייתיים. היטלר בכלל לא רצה להשמיד את היהודים, הוא רצה להשמיד את הסלווים יותר, אבל זה לא יצא לפועל אז הוא הלך על היהודים שהיו טרף קל... בחורה עגלגלה עם עיני עגל ותלתלים של תמימות. עוברת בארץ בחיפוש אחר המקום שיגשים לה חלום. להיות רועת צאן. נופים פתוחים, אחריות על מאה כבשים או עיזים וזמן לחלל בשקט לעצמך ולרוחות. שילוב בין חלום לעבודה. קורנת אופטימיות והיסוס שובה לב. היא מספרת לנו על עקרון ההרמוניה בטבע. קוראים לזה יחס הזהב וזה יחס שקיים בכל העולם בין אם מדובר בספירלה של שבלול לבין שפך של גלקסיה. וזה אפילו מופיע בסונטה השישית של באך לצ'לו. ניגנתי את זה.
     יום אחד מופיע רועה קווקזי בחווה וזה מסביר הרבה דברים. במיוחד את רוח הרפאים. זה מסביר מי הפך את הקומפוסט בסוף השבוע ומי גנב לנו מהאוהל את שקית הפירות היבשים מהאוהל. אלו לא היו החתולים והכלבים שלא האכלנו משך כל השבוע זה היה צ'כוב. מדובר בהכלאה בין דוב לכלב, פרצוף נחמד, ופרווה שמתאימה למצפה שלגים, אך איננו מרגישים בנוח על ידו. הוא אוהב את כולם, אבל כשחיילים בניווט חותכים את גדר התייל ליד ביתו הוא מסוגל להיות הסיוט של כל דוור. לבעליו יש קשר אמביוולנטי עם החווה. הוא חבר של החווה, שלא תבינו לא נכון, אבל בעוד אנחנו רואים כלב ורצים ללטף אותו, הוא יודע איזה יחס כלב צריך. כלב צריך להיות מובל ולא מוביל. לכלב נוח להיות הבטא [ולא האלפא]. עם רועה קווקזי זה צריך להיות ברור, אם הוא מתנגד לך, אתה צריך להפיל אותו לקרקע ולשים רגל על הצוואר שלו עד שהוא מכחיל וכמעט מת, ואז... אם הוא שורד את זה אז הוא יודע שאתה הבוס. ככה זה עם כלב ששוקל 90 ק"ג.