כשאנחנו נוסעים בטרמפים מהצפון ועד אילת אנחנו פוגשים בדרך ערב רב של אנשים, קשה להכניס אותם לתוך תבנית אחת. אלו אנשים מכל משלבי החברה: אנשים משכילים ועבריינים לשעבר, דתיים על קצה חוט וחוזרים בתשובה עם להט משיחי. זה מעלה ומוריד את המצב רוח בהתאם לאופי השיחה, וזה גם סוג של תרגיל כתיבה באופיים המשתנה של החיים.
דתי לפי דעתי
אתה דתל"ש? ומה, אתה לא שומר כלום כלום? ואתה דתי? כן, אומר הנהג שתא הכפפות הפתוח ברכבו מכיל: כיפה סרוגה. כן, פעם הייתי פרפקציוניסט, אז הייתי מצטער על כל דבר שלא הצלחתי לעשות, כיום אני פועל לפי שיטת האלימינציה, כלומר באופן כללי: אני לא עושה, ומה שאני כן עושה, מה טוב!
תודה יהודים, שזיכיתם אותי במצווה
לאסוף אתכם. אתם רעבים? [שאלה שנשאלת וטמונים בתוכה רצונות נוספים]. אתם
יודעים מה יזכה אותי יותר? אם תנטלו ידיים ותאמרו ברכה... תאמר אחריי:
ברוך.. ברוך, אתה אדוני... אתה אדוני, אלוהינו-אמן. עכשיו בזמן שאתם אוכלים
אני אספר לכם משל של הרב פינטו: שני צפרדעים נפלו בתוך בור ומנסות לצאת,
חיות היער התקבצו סביבן וצועקות להן שהן אבודות. בסוף אחת מתה ואחת ניצלה.
מה המשל? זאת שנפלה ומתה התבאסה מהחיות שצעקו לה, וזו שחיה- היתה חירשת
והיא חשבה שחיות היער דווקא מעודדות אותה בצעקותיהן. כך גם האדם, הוא לא
יודע את הכוחות שנתן לו ה'... והנה אתם שני צדיקים, שמסתובבים עם תיקים
כאלה, אתה אולי חזק, אבל אשתך ככה דקה ועדיין סוחבת תיק...
אני
הייתי בצבא וכולנו יודעים שאם תיקח מאתיים טון חומר נפץ לא תוכל לברוא כוס
מים! כך המפץ הגדול זה שטויות, תביט בכל חלק וחלק בעולם ותראה כמה הוא
מדהים. ברור שיש איזה מנהיג בשמיים שמאגד את הכול יחד. התלהבות כמעט משיחית
מניעה את הבחור, שמעוניין לספר ולספר לנו דברי תורה ועל המשמעות שמניעה את
חייו היום. אם כשתגיעו הביתה תרצו לעשות משהו... תיקחו סידור ותאמרו "ברכת
המזון" בסוף כל ארוחה. זה יזכה אותי בעוד מצווה. ניכר בו שהוא לא אדם
משכיל, אופן נהיגתו המוזר, נוהג עם הברכיים תוך כדי איסוף מידע נחוץ בכביש
ברמלה, ניכר בו שכעס פעם הנחה את חייו. וכעת הוא מוצא מפלט בהגיון של
רבנים.
רדיו
104.3 קול ברמה. של דוסים, השדרן מקריא חידות שמזכות בפרסים, עדיין לא ענו
על החידה: מי תפרה את הבגדים בבית המקדש? מי שעונה על השאלה הזאת, מקבל
טיסה לאומן, מתנת הרב ___.
מי שעוזר לעצמו ומרוויח
חבר שלי מצא אולדסמוביל 65' בחצר גרוטאות, קנה אותה בשלושת אלפים שקל ואז הצליח להפעיל את המנוע. זה רכב באורך של שש מטר עם שתי דלתות ומנוע של משאית. הוא הוציא עליה מאה אלף שקל, הוא ייבם חלקים מהסביבה והוא לוקח אותה לתערוכות בעולם. הוא זכה מקום שני ושלישי בכל מיני מקומות, הוא אפילו נוסע איתה בכביש לפעמים. מספר לנו נהג באיזור נתניה שחולם לנסוע לתערוכה של רכבי אספנות בערד בסופ"ש. איך אני אסע? זה רחוק מדי.
במקצוע שלי אנגלית היא must. צריך לעשות הכול באנגלית: לכתוב, לקרוא, לדבר ולהקשיב. העבודה סידרה לי שיעורי תגבור עם מורים דרך סקייפ. אחד המורים הוא פילולוג ברזילאי שמעולם לא יצא את גבולות ארצו והגיע לרמה טובה של אנגלית. הוא לימד אותי שכדי לשפר את יכולות הדיבור שלי באנגלית אצטרך להניח בצד הרגלי הדיבור הרגילים שלי בצד [אם תשים לב שכשרוסים מדברים אנגלית הם מכניסים הרבה: "ח" ו"ררר" למילים שלהם]. הוא אמר לי שכשאראה סרט עם משפט טוב, עליי לעצור את הסרט ולחקות את אופן אמירת המשפט, רק כך אשפר את אופן ההגייה שלי. באנגלית יש הרבה שימוש באידיומות, כמו "נפל בין הכסאות" אתה יכול להבין כל מילה בנפרד, אבל אתה צריך להבין את המשפט השלם, הייתי צריך לשנן הרבה משפטים כאלו כדי לתרגל את שפת היומיום.
עלובי החיים
זוג צבעוני לוקח אותנו לצומת הבאה, בני חמישים עם פנים חרוצות קמטים ושיחות על משטרה ועל כלא, מעשנים סיגריות time 100. הייתי פעם במצפה רמון, לפני חמש עשרה שנה. עשינו שם בלאגן ושמו אותנו במעצר, הלכנו מכות עם השוטרים ואז גם הרביצו לנו וגם שמו אותנו במעצר. מעצר זה? היה שם דלת ברזל פשוטה. ואז המנקה באה ופתחה את הדלת, כדי שהיא תוכל לנקות, מה זה? היינו יכולים לברוח. היא שאלה אותנו איזה תה אנחנו רוצים, עם נענע. ונתנו לנו לשתות בכוסות זכוכית עוד! מה זה, הם לא מבינים כלום.
עורה תלוי ברפיון על זרועה העליונה, והפנים מחורצות, שיער צבוע בלונד עם פס לבן אסוף לאחור עם בניית ציפורניים בצבע פוקסייה זוהר. אפה מעוקל כלפי מטה ועינייה שחורות עם חיות מוזרה בתוכן. בסיפוריה חוזר אלמנט של חוסר אונים, של היות קורבן. עשו לי ככה, ובגללם ככה. פעם זה המשטרה ופעם ערבים. הערבים רעים היא אומרת והוא דווקא יוצא עליה, מה יש לכם נגד בדויים? הם כמונו, עושים צבא. מילא, הערבים של חברון, זה כבר משהו אחר.
נסיעה במשאית עם נהג זקן עם מצפון חזק. כל אחד יכול למצוא את עצמו גונב, והשאלה היא רק איך הוא ישן עם זה בלילה? אני עזבתי את המקצוע הקודם שלי משום שכשהבנתי שבתעשיית הבשר בישראל "כשרות" קונים בכסף ולא במעשים, הכול שקר. וברגע שבן אדם מאמין בא לקנות אצלך בשר שכתוב עליו שהוא כשר ואתה יודע שהוא לא כשר, אז אתה בעצם הכנסת את היד לכיס של הבן אדם הזה וגנבת ממנו. עזבתי את העסק הזה.
בבית השנטי אתה שומע סיפורים שעומדות לך האוזניים! זה התחיל מאשה שאספה לביתה נוער מהרחוב ועשתה לו קבלות שבת וכיום יש כבר עמותה עם שני בתים. אלו ילדים שברחו מהבית, או היו במשפחות אומנה ועברו התעללויות מיניות. אלו ילדים שנתוני הפתיחה שלהם בחיים לא היו טובים, אבל בבית השנטי, נותנים להם בית ופותחים להם אפשרויות בחיים. הם רק צריכים לקבל על עצמם את כללי הבית: בלי סמים ואלכוהול ושינסו לחיות חיים נורמטיביים. המבוגרים שם הם דמויות לחיקוי, אני לדוגמא מן סבא שם. ואני מלמד אותם את אחד הכללים הכי חשובים בחיים: שתדע להסתכל מסביבך ולהגיד לעצמך- מה שהוא עשה, לאן שהוא הגיע, גם אני יכול. זה הכול תלוי בך.
תקוות גדולות
מה קורה ג'ורג', מה אתה עושה? כל כך עצוב לשמוע שיחה בה המאיים עלוב יותר מהמאויים. חבר שעושה טובה לחבר. מצא לו מקום לישון לכמה ימים עד שזה יסתדר על עבודה. וכעת האורח לא רוצה לזוז. אני רק צריך מזוודה. אז תביא לי מאתיים שקל ואני אקנה לי. הייתי נותן לך, אבל אין לי. המשכורת לא נכנסה עדיין. אז אני לא אוכל לצאת בלי המזוודה... המתח מורגש באוויר, אם בהתחלה זה היה נשמע פשוט. כעת זה נשמע שהמדוכאים סוחטים רגשית את סביבתם. והסיפור המוכר ש"יש אנשים שכשנותנים להם אצבע, לוקחים את כל היד" מתחיל לצרום. כמה אסרטיבי צריך להיות כדי להצליח להשאר עם ידך על העליונה.
waiting list לעולם אחר
בספרי המסעות לכוכבים אחרים, יש עולמות/מצבים בהם הזמן זז לאט יותר, יחסית לזמן הרגיל. אבל זו תופעה שנפוצה לא רק בעולמות אחרים, אלא במקומות ספציפיים בעולם, סיני למשל. שחרות זה מקום בו ניתן לשבת בשקט אצל המארח ולהסתכל ברי אדום עד שהעיניים צורבות מקרני השמש החזקות. במדבר אין דבר שסופג את הקרינה, לכן יש בוהק חזק בעיניים, של מסוגלות לסגור יותר את האישון. מי שינסה לקרוא ספר במשך זמן מה, אפילו או ישב בצל, עדיין העיניים שלו יתאדמו מהמאמץ.
בתוך בית שהוא חציו מאהל, עשוי קרעי קרעים של הסביבה, יושב אדם אשר מכין חלילי במבוק מארצות בהן הוא לעולם לא יוכל לבקר. בבית זה הגג עשוי מדלתות, הפשטות שוררת בכל. יש בבית זה מקרר כל כך קטן שלא ניתן להעמיד בו בקבוק ליטר וחצי. עבור מה הוא משמש? חמאה וירקות. בקערת האוצרות יש בעיקר אבנים, אך האבנים הללו מסמלות יופי עבור זה שאסף אותן מהמדבר. לאחר שיוף עם דיסק נחשפה לעולם שקיפותן ועגלגלותן, ולעיתים נחשפת העובדה שפעם הם היו חרקי ים קדמונים וכיום דוממים. למרות שעצי הזית בגינה נושאים פירות, קשה לאמוד את רווחיותם משום שהמכים כה יקרים כאן. כדי להתקלח צריך לחכות שהשמש תנוח. אם מוותרים על הטיפ הזה, מוצאים שהמים שבוקעים מהדוש כל כך חמים שצריך לרוץ דרכם, כמו שרצים דרך זרם של זרנוק. אני עשיתי בדיוק כך כאשר רציתי להוריד את הסבון ממקלחת הצהריים שלי. כדי לשתות בשעות הללו יש לטבול בקבוק בתוך כד חרס ענק עם מים צוננים, החרס נושם.
בני היישוב עובדים בבניין, או במקצועות חופשיים, חלקם נותנים טיפולים במתחם אלטרנטיבי בסביבה. שעה מאילת ועם כביש גישה של 20 ק"מ מכביש מס' 12. מי שגר כאן לא רוצה פיתוח, הוא לא רוצה ים עם בחורות שזופות בביקיני, לא רוצה בית גדול עם הרבה חפצים. כשיושבים בבית ומביטים באדי החום מזיזים את האוויר, יש להקשיב לomar faruk מחלל בניי, חשים כמעט כאילו משתלבים בזמן אחר. צלילי ניי שנפרשים על פני גאיות עם אבנים מושחזות כסכינים ואז נוסקים מעלה ועוצמים את העיניים חזק. מי שכאן מחכה, מצא את גן העדן לו הוא כמהה, ועכשיו הוא מחכה לאישור להשאר. the opposite of looking outside is looking inside.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה