waze אוהב אתכם

השנה הלכנו על ראש השנה בצפון.

בביקור בבית הכנסת של אבי,

צפיתי במושבים הריקים של "מניין הצעירים" שהוקם לפני חמישים שנה,

היישרתי מבט אל הפרצופים המזדקנים בחמלה.

ההגירה השלילית של צעירים מהעיר מורגשת פה.

 

בעוד הורי יושבים בבית הכנסת משבע עד אחת,

אני יושב בבריכה של מעיין, שנמצא במרחק קצר מבית הורי,

בפעם הראשונה.

במעיין, זוג צעיר מהיישוב מכמנים מסביר לי שעבור משפחה של כוורנים

לארח חתונה בשיא בהלת הדבש, זה מטורף.

ואילו בארוחה רואה חשבון מסביר לי למה הסופר חיים באר לא יכול לבקש

שיכירו בטיסתו לטיבט לשם כתיבת הספר

"אל מקום שהרוח הולך" כהוצאות עבודה.

 

אחרי חיפה המשכנו למטולה. בטרמפים.

כיאה לאנשים שסוחבים איתם שקי שינה, ומים,

לא היה אכפת לנו עד היכן נגיע, ועדיין

ישנו על נחל דן.

 

נער לפני גיוס מטבעון שואל אותנו: תמיד היו לי חברים אנתרופוסופיים

אתם יכולים להסביר לי: מה זה?

טוב, אז על רגל אחת.... לא סיימנו לספר.

וקצין אג"מ שנוסע למעיינות רמת הגולן סיפר לנו למה השנה לא תפרוץ מלחמה עם סוריה.

צה"ל בהחלט לא שאנן כמו אחרי 67', אבל בעיתונים חוששים ממלחמת יום כיפור II.

בתמורה הוא ביקש טיפים על הטמנות מים לשביל ישראל, אותו הוא מתכנן להתחיל בינואר,

אחרי חופשה בתאילנד. כשביקשנו לרדת בטבריה במקום בצומת צמח,

הוא אומר הwaze אוהב אתכם, ומקיף את הכנרת מצפון.

 

צעיר ממושב דתי, שיצא לסיבוב אחרי סעודת החג ולא חזר כבר יומיים,

נוסע לנחלי הצפון עם ג'ינס, כי בסופו של דבר מה צריך לטיול בארץ?

 בוקסר ולא יותר. 

יום אחד הוא הודיע לבוס שלו: אני יוצא לעשות את שביל ישראל.

הבוס שאל אותו: מתי התכוונת להודיע לי?

עכשיו.

הוא יצא והלך מאילת עד המושב שלו ליד הכנרת,

ואז הבוס ביקש שיעבוד רק ביום העצמאות...

אבל שם השביל כבר נגמר, והוא שמח,

כי אז כבר עלה לו החשק להרוויח כסף.

על תל אביב, יש לו שני דברים לומר: א. הוא שונא שוטרים.

אני ושוטרים לא מסתדרים.

ב. הסודנים של דרום תל אביב אלימים ומסוכנים.

ולכן השוטרים של משמר הגבול ששומרים עליהם,

הם הבחורים הטובים.

 

משכשכים רגליים בנחל דן, מסתכלים על כוכבים.

מנגבים חמאת בוטנים עם כרטיס הסטודנט שלי, כי שכחנו להביא כפית.

מחייכים עם אישונים מורחבים, ואז צופים בסרט של מישהו אחר.

ממול, מעבר לנחל מגיעים ארבע גורילות עם פנסים שמפרים את הדממה

מעירים את השכנים, מדברים באגרסיביות, ומנערים,

לך תגיד להם שבאת לפה בטרמפ וחשבת שמותר,

הקנסות היום עומדות על 700 שקלים.

כמו צימר.

כשהסרט שלהם נגמר, מתחיל הסרט שלנו.

נו? אז מתי הם יבואו?

מתי התור שלנו? 

זכינו בטיול לאור ירח, וחצרוץ על אם הדרך,
En el aire, ruegan gotas de amor, gotas de amor

קאנגו צהוב מאט וצועק לנו "מטולה, מטולה"

ומרביץ גז עד האופק.

טוב, כנראה שנועדנו לישון פה הלילה,

בפרדס האגסים.