בבוקר התעוררתי אפוף שינה
זה קורה לי בדרך כלל כאשר אני מתעורר באמצע החלום
אז ורק אז, לא רק שאני זוכר אותו, אלא שהוא גם הורס לי את הבוקר
אין לי יכולת ריכוז בהוויה, במציאות,
מושפע מעשן שמתקרזל בארובה.
בחלום
קראתי ספר על שני ילדים
הם הלכו לבית ספר תיכון
אחד היה רגיל למדי השני פסיכוטי
היו תרשימים שלו בספר והרגשה של אלימות
ואז הייתי בתיכון ענק, פאנקיסטים ופריקים במסדרונות
והיתה שם מתיחות
על סף אלימות.
אמצע היום, בעבודה, דיברתי עם בחור מבית הכרם.
העיפו אותו בסוף י"א, והוא עבר לתיכון ליפתא,
הוא מספר: "פעם נסעתי בקו לילה של אגד, וממש ביציאה מהעיר
נזרקה סלע על האוטובוס, והזכוכית התנפצה עלי
לא חיכיתי למשטרה, פשוט הלכתי הביתה,
כל היד שלי דיממה, הוצאתי מה שיכלתי מהיד, והלכתי לישון
רק בבוקר סיפרתי להורים מה שקרה.
זה לא כזה נורא, יש לי סבא וסבתא רופאים." ג
אדיש? ג
הוא בילה סופ"ש בפסטיבל האינדיגו, בלונה גל
זו מסיבת טבע ענקית, בכניסה יש ערימה של גזיות מוחרמות,
וחוץ מכמה בקבוקי "מים" לא ניתן להגניב פנימה אוכל
דמויות שהוא זוכר בחיוך: בחור אחד שהסתובב עם חציל וקש תקוע בתוכו
והשתמש בו כדי להכניס את עצמו ואת האחרים לסרטים, הלו? אין קליטה. הלו?! הלו! ג
והיה אחד ששחה על הרצפה, וצרח "אני לא רוצה עכבר! לא רוצה!" וכשחבריו ניסו להעיר אותו
שום דבר לא הלך, עד שבא אמבולנס ולקח את העוף המוזר.
סוף היום, אני יוצא מהעיר העתיקה דרך שער יפו ופוגש נערים מתיכון בעיר שהכרתי
הלו! אתה יונה? מוציא את האוזניות ומקשיב
תוך כדי שיחה שמענו צעקות,
שני אנשים מתווכחים בגן ליד החומות,
אחד צועק השני מסביר, הראשון לוקח בקבוק שובר אותו על סלע, מניף ומאיים,
הצעקות בערבית, ואני מחייג אחד אפס אפס.
אל תתקשר מתריעים בי הנערים,
בכל מקרה עדיף לא להתקשר, לא לערב,
בכל מקרה, הם ערבים שיהרגו אחד את השני מה אכפת לך?
מה אכפת?! ברכבת עומד עם העדר, בחזרה מהעבודה,
מחכה שירד הדופק, שירגע הלב,
שתפתח כבר הארובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה